קריאה

טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס בגישת MBCT כמענה עבור מתמודדים עם אתגרים נפשיים

לצד הצורך בפיתוח טיפולים יעילים למתמודדים/ות עם דיכאון וחרדה ישנם גם שיקולים חברתיים-כלכליים המנהלים את מערכות הבריאות. בקרב אוכלוסיות מוחלשות, ואוכלוסיות החשופות לרמות גבוהות של סטרס וטראומה – כגון צוותים רפואיים, אסירים, פליטים, אנשי מערכת הביטחון וההצלה ועוד  – אנו עדים לעלייה בשכיחות החרדה והדיכאון על גווניהם השונים.

“להיות השינוי שאני רוצה לראות בעולם”

האם תרגול מיינדפולנס יכול להועיל מעבר להתפתחות האישית? רבים במערב מזהים את המיינדפולנס כעוד כלי. בעצם שיטה לאמן את המוח כדי לעזור להירגע, להתמודד עם סטרס ועם קשיי יום יום. אפילו שם הקורס הנחקר והפופולארי ביותר נקרא “תרגול מבוסס מיינדפולנס להפחתת מתחים” (MBSR – Mindfulness Based Stress Reduction).

מיינדפולנס:
מפה להבנת תרגולי מיינדפולנס
וצירי השינוי שהם מאפשרים
ד”ר נאוה לויט בן-נון וד”ר קרן ארבל

מהו מיינדפולנס? גם אם נקבץ מורים מזרמים שונים בבודהיזם – המסורת שבה התפתח תרגול המיינדפולנס –
נתקשה למצוא תשובה אחת. אם נשאל מנחי מיינדפולנס במערב, מדענים שחוקרים מיינדפולנס ואנשים שמתרגלים
מיינדפולנס, נקבל תשובות מגוונות אף יותר. 

לכתבה המלאה לחץ כאן:

כך ניתקה הטכנולוגיה את הקשר בינינו לבין הגוף שלנו – “כשאנחנו נמצאים כל הזמן מול מסכים, אין לנו קשב למה שקורה לנו בגוף. אנחנו יכולים לשבת ולעבוד ולא לשים לב לזה שאנחנו עייפים, רעבים או מדוכאים…” ד”ר נאוה לויט בן נון בכתבתו של תלם יהב במוסף ממון של ידיעות אחרונות מסבירה על החשיבות של הקשר שלנו עם הגוף ואיך אפשר לטפח אותו.  

 

לכתבה המלאה לחץ כאן:

בספר “מיינדפולנס: שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי” מאת ד”ר אסף פדרמן, מפורטים כ-15 תרגולים שונים. הספר כולל תוכנית לימודים מסודרת בשמונה פרקים המבוססת בחלקה על התוכנית להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס (MBSR).

 

ראיון של רועי ברגמן עם ד״ר נאוה לויט בן-נון במוסף ממון של ידיעות אחרונות אודות היכולת של מערכת החינוך להכין תלמידות ותלמידים להתמודדות מוצלחת עם אתגרי המציאות. בכתבה, מדגישה ד״ר לויט בן-נון את החשיבות של טיפוח היכולות הרגשיות – חברתיות של התלמידים והתלמידות.

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5220140,00.html 

לאחרונה התחילו להבין שאינטרקציות “פינג פונג” בין מבוגר וילד (הורה-ילד/גננת-ילדה/מטפלת-תינוק וכו’) חשובות ביותר להתפתחות מוחית תקינה. בנוסף, גם התחילו להבין שכדי שזה יקרה צריך לטפח את המבוגר. מבוגר פנוי, קשוב, נוכח, בתשומת לב מודעת, בעל יכולות של ויסות עצמי יכול להוביל אינטרקציות “פינג פונג” איכותיות כאלה. מבוגר מוטרד, לא מווסת, לא פנוי רגשית יתקשה. https://developingchild.harvard.edu/science/key-concepts/serve-and-return/

כתבה שהתפרסמה ב New York Times מציעה כלים פרקטיים לתרגול מיינדפולנס להורים ולילדים בכל הגילאים, מינקות ועד בגרות:
https://www.nytimes.com/guides/well/mindfulness-for-children?

כתבתו של רנן נצר שהתפרסמה במגזין גלובס אודות החדירה של תרגול המיינדפולנס לתחומים שונים בישראל, החל מחינוך, דרך בתי סוהר ועד עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות. בכתבה גם דבריה של ד״ר נאוה לויט בן-נון אודות הקשר בין מיינדפולנס לטיפוח התודעה והקשב. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001223789

 

סבל הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית אבל לרובנו ההתמודדות עם סבל של אחרים אינה פשוטה, בעיקר אם מדובר על בני משפחה או חברים. גם התמודדות עם סבל של אנשים זרים אינה פשוטה לנו. מחקר מוח חדש שנערך באוניברסיטת ויסקונסין – מדיסון בהובלתה של הפסיכיאטרית הלן וונג מראה כי אימון של אזורי מוח הקשורים ליכולת לחוש אמפתיה לסבלו של האחר באמצעות תרגול מדיטציית חמלה, עשוי להפחית את המצוקה הרגשית לנוכח סבלו של האחר ובכך דווקא לאפשר לנו לחוש ולהתנהג כלפיו עם יותר חמלה. בזכות התרגול הנבדקים היו רגועים יותר ותגובתיים פחות, מה שהשאיר להם יותר משאבים להתמקד בסבלו של האחר אך בצורה מווסתת ורגועה ולכן להגיב אליו בצורה חומלת יותר. 

את המחקר המלא ניתן לקרוא בקישור הבא (ללא תשלום)

  https://www.frontiersin.org/articles/…/fpsyg.2018.00771/full

אם גם אתם/ן רוצים/רוצות להתנסות בתרגול מדיטציית חמלה, ניתן למצוא את התרגול שבו השתמשו החוקרים פה (ללא תשלום, אך כרוך בהרשמה): https://centerhealthyminds.org/well-be…/compassion-training/

ד”ר נאוה לויט בן נון בכתבה שהתפרסמה בליידי גלובס בה דנו מספר חוקרות מוח על איך שמחה מתבטאת במוח ואיך אפשר לטפח את המוח לשמחה. https://www.idc.ac.il/he/whatsup/Documents/58804956_2230_070617082704_24.pdf

בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ׳וסטס מקים חטיבת מיידנפולנס מחקרית כחלק אינטגרלי מבית הספר. מטרת החטיבה לחקור בכלים מדעיים לאילו מצבים רפואיים תרגול מיידנפולנס באמת יכול לעזור. זאת, על מנת לפתח התערבויות מבוססות מיינדפולנס ומגובות ראיות שיניבו שיפור אמיתי במצבם של החולים. על רקע החדירה ההולכת וגוברת של מיינדפולנס לעולם הרפואי ועל רקע הצורך להבין עד כמה תרגול זה באמת יעיל בהתייחס למצבים רפואיים שונים מדובר על צעד חשוב מבחינה מחקרית ורפואית. כן ירבו. https://tricycle.org/trikedaily/university-of-massachusetts-mindfulness/

כמה אתם גרים וגרות קרוב למרחבים עירוניים ירוקים? התשובה לשאלה הזו יכולה להשפיע באופן משמעותי על הבריאות הנפשית שלכם/ן. https://www.scientificamerican.com/article/city-parks-may-mend-the-mind/

did=1001192481

למה כל כך קשה לנו לחיות ברגע? היבטים מוחיים, פסיכולוגיים, טכנולוגיים וכלכליים. גם ד”ר נאוה לויט בן נון תורמת את חלקה לכתבה לצד ד”ר ניר להב, ד”ר גיא הוכמן, ד”ר עודד ארבל, ד”ר גליה תנאי ועוד.

https://www.globes.co.il/news/docview.aspx?

תהליך ההרשמה

אנא מלאו טופס הרשמה אלקטרוני בקישור הבא: