למה הדלאי למה חושב שלימודי ליבה במדע מערבי חשובים להתפתחות תודעתית?

 

למה הדלאי למה חושב שלימודי ליבה במדע מערבי חשובים להתפתחות תודעתית?

מסתבר שהדלאי למה לא מסתפק רק בכנסים ודיאלוגים מדעיים עם מדענים בכירים. בשנים האחרונות, ישנו מאמץ משמעותי מצד הדלאי למה וראשי המנזרים הבכירים שתחתיו, לשלב לימודי מדע מערבי כחלק מלימודי הליבה הבודהיסטים הגבוהים הנדרשים מכל מי שרוצה להתקדם לתואר ה”גשה” (החל מ2013, גם נזירות יכולות ללמוד לתואר זה הנקרא “גשמה”). המדעים המערביים שסומנו בשלב זה הם הפיזיקה המערבית, הפילוסופיה המערבית, הביולוגיה וחקר המוח. מאמץ זה מתבטא בהקמת מרכזים להוראת מדעים במנזרים הגדולים, הכוללים מעבדות חדשניות מצויידות במחשבים, מיקרוסקופים, טלסקופים וציוד לניסויים בפיזיקה ובביולוגיה. בנוסף, מושקע מאמץ רב בהעברת הידע ממורים מערביים למורים מקומיים באמצעות תרגום ספרי לימוד והבאת מרצים מערביים ללמד במרכזים המדעיים.

לאחרונה, השתתפה ד”ר נאוה לויט בן נון, מנהלת ומייסדת מכון מודע, במשלחת של מדענים מערביים שנסעו לשלושת המנזרים הגדולים של הדלאי למה בדרום הודו (מדינת קרנטיקה) ללמד פיזיקה, ביולוגיה, פילוסופיה ומדעי המוח במרכזים המדעיים שם. ד”ר לויט-בן נון שהתה במשך שבועיים במנזר גנדן ולימדה את קורס הקיץ הבסיסי (רמה 1) במדעי המוח (ישנם 6 רמות לכל מקצוע). בנוסף, השתתפה בשני כנסים שארגנו ראשי המנזרים על מנת לחשוף את הנזירים הצעירים למדע המערבי וכן לדיאלוג ולשיח המתקיים בין המדע המערבי לבין הפסיכולוגיה הבודהיסטית. לדבריה, האתגר השפתי והתרבותי היה לא פשוט, אולם הסקרנות ותאוות הידע של הנזירים והנזירות היתה מרגשת. ניכר היה שההבנה של הנזירים והנזירות בשאלות שקשורות לתודעה ומודעות עמוקה מאוד, וחיש מהר שאלותיהם נגעו בדילמות הפתוחות העומדות בפני חוקרי המוח כיום.  

בכנס הסיום, לאחר שראש מנזר גנדן ביקר בכיתות הלימוד והקשיב להרצאות של המדענים המערביים על ההשפעות החיוביות של תרגול מיינדפולנס, הוא הציע שיש לקדם את שיטות ההוראה המערביות אל תוך ההוראה במנזר בכלל, ושיש לשקול ללמד כבר את הנזירים הקטנים (בגילאי 6-12) את תרגול המיינדפולנס הבסיסי על מנת לתמוך בהתפתחותם הבריאה.

מדוע מגלים נזירים ונזירות בודהיסטים ענין כה רב במדע המערבי ומדענים מערביים כה סקרנים לגבי תרגולים בודהיסטים שונים? למעשה, המרחק בין התרגול הבודהיסטי לחשיבה המדעית אינו רב. בשניהם ישנה חקירה ישירה ומבחינה בטבע התופעות ונסיון להבין את הבסיס העמוק של המציאות. וכנראה ששני הצדדים מבינים יותר ויותר שגישה אובייקטיבית בלבד (גישתו של המדע המערבי) או גישה סובייקטיבית (למשל באמצעות תרגול מיינדפולנס) בלבד אינם מספיקים ויש צורך באינטראקציה בין שתי הגישות על מנת לקדם את יכולתו של האדם להבין את אנושיותו ואת העולם שסביבו.

מסיבה זו אנו במכון מודע  מתעקשים על שילוב לימודי מיינדפולנס עם לימוד של פסיכולוגיה וחקר מוח מערבי ודורשים מכל מדריכי המיינדפולנס שאנו מכשירים להכיר את שתי השפות על מנת שיוכלו לתמוך במגוון אמצעים בהתפתחות ובתרגול של התלמידים שלהם לעתיד.  

1 מחשבה על “למה הדלאי למה חושב שלימודי ליבה במדע מערבי חשובים להתפתחות תודעתית?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *